קטגוריה: קולנוע

בושה

בקצרה, לכו לראות. זה סרט מיוחד שלא ניתן להשאר אדישים אליו, בין אם לטוב או לרע. שווה לראות אותו רק בשביל צילומי ניו יורק המתמכרת לסקס ומתנכרת לעצמה.

אם מישהו מכר לכם את בושה בתור סרט סקסי, אז הוא עבד עליכם. כי בושה הוא לא סרט סקסי בכלל. הוא משל עדין לפינות האפלות של הסקס בעולם שלנו. של אותו יצר כפייתי למיניות. אבל אפשר ללכת צעד קדימה ולהגיד שבושה הוא בכלל לא סרט על סקס, אלא על התמכרות והדרדרות של אנשים.

הסרט מתמקד בדמות של צעיר מצליח בתפוח הגדול,עובד מצטיין בחברה עם משרד שמשקיף על נוף עירוני יפייפה. הוא יכול לכבוש כל בחורה, והוא גם מצליח. יפיוף ניו יורקי, שמתחת למעטה ההצלחה והעיצוב המטאלי שבונה את עולמו מסתתרת נפש פגועה. כי בעולם שלו אין מקום לנשים, רגשות, או מערכות יחסים. הוא עצמו עבד להתמכרות ולכפייה למין. כשאחותו הקטנה מגיעה להתארח אצלו יחד עם המטענים השליליים שלה העולם הזה מתחיל לקרוס. הבושה מאורך החיים שלו מציצה, וכאן עומדת אותה נפש בצומת דרכים-האם לנסות להשתפר או להמשיך להדרדר.

הבמאי משתמש נהדר באומנות הקולנוע, ובאמצעות שילוב של צילום, עריכה ופס קול ייחודי מצליח להפיך רוח חיים לרגעים היומיומיים ביותר. נסיעה ברכבת, דייט או יציאה לריצה, בכל אחד מהמצבים הללו הבמאי מטפל בקפידה. כך אנו לומדים להכיר  את הגיבורים של הסרט גם כאשר המילים נותרות עלומות.

זה סרט של גברים על גברים מנקודת מבט גברית. מעניין אותי לדעת איך אישה תראה את הדמויות שם, שמכורות לגוף שלה כל אחד בדרכו. אני ממליץ לראות אותו, לא רק כי הוא מעניין קולנועית, אלא גם כי הוא מעניין כיצירת אומנות. הוא מעניין כי דרכו אפשר לחשוב על החיים שלנו, ועל הדברים להם אנו מכורים. הוא מעניין כי הוא עוסק בגבולות האפורים של המיניות, אלו שמקפצים פנימה והחוצה מהקונצנזוס לטאבו. שילוב של צילום ועיצוב טובים עם פסקול נהדר. של משחק משובח ומסר לחשוב על העולם.

 

מודעות פרסומת